בש"פ 8332/00
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט העליון דן בבקשה להאריך את מעצרו של משיב שהואשם במספר עבירות נגד מתלוננת, בהן פגיעה בפרטיות, כניסה לבית מגורים ופריצה אליו, אונס, מעשה סדום, איומים ותקיפה. המשיב הודה בחלק מהאישומים אך לא באחרים. בית המשפט ציין כי על מנת להצדיק את שחרורו של המשיב ממעצר לאחר שנמצאו ראיות לכאורה, חייב להיות שינוי דרמטי בראיות לטובת הנאשם. במקרה דנן, די היה בהודאתו של המשיב בהתנהגות מאיימת ומטרידה כלפי המתלוננת כדי להצדיק את המשך מעצרה, שכן מעשיו היוו התנהגות כופה שסיכנה את ביטחונה. בית המשפט הדגיש כי הסיכון לשלמות גופו של המתלונן ולחייו גדול מכדי לשחרר את המשיב, במיוחד נוכח האופי האובססיבי והבלתי רציונלי של מעשיו. בנוסף, בית המשפט לא האמין לטענות המשיב לפיהן השלים עם דחיית המתלוננת, ומצא כי הסכנה הנשקפת ממנו מצדיקה את הארכת מעצרו בתשעים יום נוספים, או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם מביניהם. ההחלטה ציינה גם את החשיבות של סיום מהיר של המשפט.
חקיקה מקושרת
בש"פ 8332/00 מדינת ישראל נ' יורי שרפוב, עליון (22.11.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.