עע"מ 2069/14

תקציר

החלטת בית המשפט היא כי בקשת המבקש לסעד זמני עד להכרעה בערעור נדחית. פסק דין זה מתבסס על הקריטריון לפיו על המבקש להוכיח כי יש לו סיכויים טובים לזכות בערעור וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. השופט מצא כי המבקש לא הצליח להוכיח די הצורך את שני הדברים הללו. ראשית, בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בשל שיהוי בהגשה, ומצא ראיות מספיקות לשיהוי סובייקטיבי ולשיהוי אובייקטיבי. שנית, השופט מצא כי אין די ראיות לפגיעה משמעותית בשלטון החוק בכל הנוגע למעשה המינהלי עליו מערערים. באשר למאזן הנוחות, קבע השופט כי כיום הוא נוטה לטובת המשיבים. טענת המבקשים, כי ייגרם להם נזק בלתי הפיך אם יינתן היתר הבנייה והתחלות הבנייה לא הייתה משכנעת דיה. מאחר שבשנת 2013 הוגשה בקשה חדשה להיתר בנייה, קבעה השופטת כי יהיה זה מוקדם מדי להתערב כעת, במיוחד בהתחשב בהוצאות המשמעותיות ובנזקים הפוטנציאליים שייגרמו למשיבים כתוצאה מעיכובים נוספים. משכך, הגיעה השופטת למסקנה כי דרך הפעולה הראויה היא לדחות את הבקשה לסעד זמני, ולאפשר להליכים הרשמיים להתנהל. החלטה זו אינה מונעת מהמבקש להגיש בקשה חדשה אם יינתן היתר הבנייה.