בש"מ 7312/19

תקציר

בערעור על החלטת כבוד הרשם ש' עבדיאן נדחתה בקשת המערער למתן ארכה להגשת בקשה לדיון נוסף. הבקשה הראשונית להגשה הוגשה באיחור, מה שגרם למערערת לבקש ארכה בטענה כי סברה בטעות כי ימי הפגרה של בית המשפט אינם נספרים במועד האחרון להגשה. ביום 24.10.2019 דחה הרשם בקשה זו, תוך ציון היעדר מאמץ מפורט מצד המערערת להבהיר את הכללים וקבע כי הטעות אינה בלתי נמנעת באופן סביר. בערעור טענה המערערת כי פרשנותו של הכלל שנויה במחלוקת, ובכך הצדיקה את טעותה. עם זאת, בית המשפט אישר את החלטת הרשם, תוך הדגשת שיקול הדעת הרחב של הרשם בעניינים אלה והפנה למקרים קודמים כדי לקבוע כי הכלל לגבי ימי הפגרה היה ברור ומבוסס. בית המשפט הגיע למסקנה כי המערערת לא הוכיחה "סיבה מיוחדת" המצדיקה הארכה. יתר על כן, הם ציינו כי המערערת התמהמהה במשך שלושה שבועות נוספים לאחר שהבינה את טעותה בטרם הגישה בקשה להארכה. בהכירו בגישתו המחמירה של הרשם כלפי הארכות, דחה בית המשפט את הערעור, ובכך חיזק את הרעיון כי באחריותו של המערער להיות מודע למועדים פרוצדורליים. פסק הדין ניתן ב-13 בנובמבר 2019.