ת"א 77537-12-20

תקציר

בית המשפט החליט לאפשר לתובע לתקן את כתב התביעה, כמבוקש. השופטת קבעה כי התיקונים התייחסו לעילת התביעה המקורית ולא היוו טענות חדשות, למרות טענות הנתבעת. נמצא כי שני רכיבי הפיצויים החדשים המבוקשים על ידי התובע נובעים מאותו מעשה – ההפקעה – ולפיכך הם חלקים אינהרנטיים של התביעה המקורית. השופטת דחתה גם את טענות הנתבע בדבר שיהוי ושיהוי, סיבוכים פרוצדורליים וחוסר תום לב מצד התובע, וקבעה כי בקשת התובע, אף שהתרשלה, לא הוכיחה זדון וכי הנזק שנגרם לתובע באי התרת התיקונים עולה על הנזק שנגרם לנתבע כתוצאה מכך. כמו כן, הדגישה השופטת את הצורך לאזן בין הכוח בין הנתבע, הפועל מטעם המדינה, לבין התובע כצד המופקע. השופט נעתר לבקשה בעיקר בשל אופי התנהלותו של הנאשם, התעקשותו על הגנת התיישנות ומטרת העל של השגת הליך משפטי צודק ושוויוני. עם זאת, השופטת כן ציינה את הרשלנות הפרוצדורלית של התובעים והורתה להם לשלם 3,000 שקל הוצאות, שיקוזזו מהוצאות התיק העיקרי אם תביעת התובע תצליח או יתווספו להוצאות אם תיכשל. לתובע ניתנה ארכה עד ליום 15.3.2024 להגיש את כתב התביעה המתוקן, ודיון נוסף ייקבע לאחר שהנתבע יגיש את כתב ההגנה.