ע"א 4564/19

תקציר

במקרה דנן, לאחר עיון בטיעונים המשפטיים, דחה בית המשפט את הערעור שעניינו תביעות לפיצויים בגין מכרז פומבי שערכה קופת חולים כללית. נקבע כי לבתי המשפט לעניינים מנהליים סמכות שיפוט בלעדית בתביעות מסוג זה המעוגנת בדיני המכרזים הציבוריים, כמפורט בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים ובחוק חובת המכרזים. בית המשפט הדגיש כי תביעות המבוססות על עילות הקשורות להליכי מכרז צריכות להידון בבתי משפט מנהליים ולא בבתי משפט אזרחיים, תוך תמיכה בהבחנה בין סמכויות באמצעות תקדימים וניתוח פסיקה. תביעת הפיצויים של אסום נמצאה קשורה באופן אינהרנטי להליך המכרזי, ולכן נתונה כראוי לביקורת בית המשפט לעניינים מנהליים. למרות שאסום טענה לחריגים בשל פגמים לכאורה בהליך המכרזי של כללית, בית המשפט מצא כי אסום לא נקטה במועד בהליכים מנהליים כנדרש בפסק דין מילניום מג'יק, הקובע את הצורך לבקש סעד אכיפה לפני פיצוי. בית המשפט קבע כי אסום לא הוכיחה את חוסר שליטתה באי הגשתם במועד ולא עמדה בחריגים של חומרה פרוצדורלית או מהותית. למרות שהכיר בבעיות אפשריות בהתנהלותה של כללית, הגיע בית המשפט למסקנה כי אלה אינן עומדות ברף של חריגים מהותיים לכלל שנקבע. השופט נ' סולברג והמשנה לנשיאה ח' מלצר הסכימו ביניהם, ומלצר הציע הרחבה עתידית אפשרית של חריגים לפסקי דין דומים, אך לא מצאו בסיס ליישומם במקרה זה. משכך, התביעה נותרה בסמכות מנהלית והערעור נדחה מבלי לפסוק הוצאות בשל פגמים פרוצדורליים של כללית.