ת"פ 11179-04-12

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לשתי בקשות הנוגעות לחילוט ראיות הקשורות לעבירה. הפריט הראשון המדובר הוא רכב רנו קנגו (מ.ר. 33-473-29) ששימש את הנאשמים לביצוע שוד בנסיבות מחמירות. למרות שהרכב רשום על שם אחיו של אחד הנאשמים, בית המשפט מצא כי לנאשם הייתה חזקה ושימוש מזדמן ברכב, ולכן הוא נתפס כראיה. הפריט השני הוא טלפון נייד שהיה שייך לאחד הנאשמים ושימש לביצוע השוד. הטלפון נתפס במהלך מעצרו של הנאשם וכן יחוט לפי בקשת התביעה. ההחלטה התקבלה על סמך הוראות סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי, תוך התחשבות בבעלות בפועל על הפריטים ולא ברישום הפורמלי, ובהתחשב בנסיבות בהן נעשה שימוש בפריטים במהלך ביצוע העבירה. התביעה עמדה בהצלחה בנטל השכנוע בדבר התקיימות תנאי החילוט, והובילה להחלטת בית המשפט להורות על חילוט הרכב והטלפון הנייד.