בש"פ 8303/03

תקציר

במקרה שנדון בפני בית משפט השלום בירושלים הואשם המערער בשלושה אישומים של הסעת תושבי חוץ ששהו בישראל שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. האישומים התבססו על אירועים מיום 3.4.03, 1.7.03 ויום 2.9.03, בהם הסיע המערער תושבים מבלי לוודא את רישיונותיהם. בתחילה לא אישר בית משפט השלום את בקשת המעצר של המערער במהלך המשפט, אך בהמשך נעתר בית המשפט המחוזי לערעור המדינה והורה על מעצר עד לסיום המשפט. החלטה סופית זו הייתה נושא הערעור הנוכחי. בית המשפט הדגיש את הסיכונים המוגברים הכרוכים בהסעת תושבים מהשטחים, במיוחד בתנאים הנוכחיים המתוחים. היא ציינה כי מעשיו של המערער עלולים לאפשר למחבלים לחדור ובכך להוות סכנה ממשית. בערעור נטען כי פעולות אלה משקפות את מודעותו של המערער אך מתעלמת מהסיכונים הכרוכים בכך. יתר על כן, המערער חזר על העבירה לאחר שנעצר והפקיד ערבות, דבר שהדגיש את התעלמותו המתמשכת מהחוק. הצעותיו של בא כוח המערער לשלול את רישיונו ולהטיל ערבות כספית לא היו מספיקות, שכן המערער הפגין עכבות פנימיות חלשות שלא ניתן לסמוך עליהן. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור ביום 17.9.2003, בקובעו כי בשל העבירות החוזרות ונשנות של המערער ומסוכנותו הפוטנציאלית, אין אמצעים חלופיים.