ע"ב 7837/03

תקציר

התובע, עובד העירייה הנתבעת משנת 1980, שימש בתפקיד מנהל רכש ואספקה. לאחר בחירת ראש עיר חדש, נמסר לתובעת כי היא תועבר מתפקידה, מה שהוביל אותה להגיש תביעה. התובעת טענה כי ראש העיר לא היה מוסמך להחליט על הדחתה, כי ההחלטה התקבלה בחוסר תום לב ובהתבסס על שיקולים זרים הנובעים מניגוד עניינים, וכי לא נערך לה שימוע כדין. בית המשפט קבע כי בעוד שלראש העיר הייתה סמכות לבטל את מינויו של התובע, גם החלטת המועצה בעניין הייתה תקפה. התובעת זכתה לשימוע כדין על ידי סגן ראש העיר, אשר פירט די הצורך את הטענות נגדה. בית הדין הכיר ביחסי האנוש הלקויים של התובע ובלגיטימיות של זכות המעסיק להעביר עובדים, וקבע כי ההחלטה להעביר את התובעת הייתה סבירה. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי אין לעשות שימוש בסמכות מנהלית מטעמים אישיים, וכי ראש העיר מיהר לקבל את ההחלטה ללא מנגנון אובייקטיבי. בסופו של דבר, בית המשפט נעתר לבקשת התובעת להמשיך ולהעסיק אותה בתפקידה הנוכחי עד לקבלת החלטה כדין, והורה לעירייה לשאת בהוצאותיה המשפטיות. כמו כן הונחה העירייה לזקוף רבע מימי עבודתה של התובעת מינואר 2004 לימי החופשה השנתית שלה. התביעה נגד ראש העיר נדחתה מחוסר סמכות, שכן הוא לא היה מעסיקו של התובע.