בג"צ 76/49

תקציר

פסק הדין הנדון הוא בג"ץ 76/49 - י' גוטמן ואח' נ' המפקח הכללי של משטרת ישראל ואח', שניתן על ידי השופט אולשן ביום 17.4.1950. מדובר בשבעה מועמדים ששירתו במשטרת ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי והמשיכו לשרת במשטרת ישראל גם לאחר קום המדינה. הם פוטרו מהכוח בעילה של אוזלת יד וחוסר נאמנות, לפי סעיף 7(3) לפקודת המשטרה, על ידי מפקח מחוז ירושלים. המבקשים טענו כי פיטוריהם היו פסולים, שכן רק למפכ"ל המשטרה הייתה סמכות לעשות כן, וכי נשללה מהם זכות הערעור. המשיבים, לעומת זאת, ציינו כי המפכ"ל הורה על הפיטורים לאחר ששקל היטב את החומר שהוצג. הפרקליטות טענה כי הפיטורים היו חוקיים ומבוססים על חוסר כשירותם של המבקשים, וכי אל לו לבית המשפט לכפות העסקת אנשים שאינם מתאימים לתפקידם. בנוסף, העלתה פרקליטות המדינה השגה מקדמית על שיהוי הגשת התביעה לבית המשפט בתוך שנה מיום דחייתם, דבר שהביא לשינוי נסיבות שלא אפשר להחזיר את המצב לקדמותו. המבקשים ניסו גם לפנות לוועדה העליונה של עובדי ממשלת פלסטין, אך נמסר להם כי לוועדה זו אין סמכות לדון בערעוריהם. השופט אולשן פסק לטובת המשיבים, בקובעו כי השיהוי של המבקשים בהגשת ערעורם לבית המשפט, כמו גם פרשנותם השגויה את החוק בדבר סמכותה של הוועדה העליונה, אינם מוצדקים. הנסיבות השתנו עקב רשלנות המבקשים, והחזרת המצב לקדמותו לא התאפשרה עוד מבלי לסבך את העניינים ולפגוע בזכויותיהם של אחרים. יתר על כן, החומר ששימש בסיס לפיטורי המבקשים קדם לקום המדינה, ומאחר שתקופת פעולתו של חוק עובדי המדינה תמה לא יכול היה בית המשפט להעניק למבקשים סעד כלשהו מבלי לשפר את מצבם באופן בלתי ראוי. השופט אולשן הדגיש כי מעמדם של המבקשים כעובדים זמניים שונה מזה של העובדים הקבועים בכל הנוגע לפיטורים, ובית הדין לא יגמול על עיכובם. לפיכך נדחתה הבקשה ובוטל הצו המותנה הקודם.