רע"פ 2678/20

תקציר

במקרה זה, בקשת רשות הערעור נדחתה על ידי בית המשפט. הגשתו של המבקש הייתה במידה רבה העתק מילולי של הודעת הערעור שכבר הוגשה לבית המשפט המחוזי, דבר המצביע על ניסיון גרידא "להקצות שיפורים" במקום להציג נימוקים מהותיים חדשים לערעור. טענתו הנטושה של המבקש בדבר פסילת הודאה החלישה עוד יותר את מעמדו. בית המשפט הדגיש כי רשות ערעור בערכאה שלישית ניתנת רק במקרים חריגים שיש בהם עניין ציבורי או עיוות דין מהותי, שאף אחד מהם לא חל כאן, שכן המקרה נעדר עיקרון בעל חשיבות משמעותית. טענת המבקש בדבר תחולה מפלה של מבחני אי-הרשעה נדחתה בשל הכנסתם המאוחרת וחוסר הצדקתם. כמו כן, התלונה על חומרת העונש לא עמדה ברף של חריגה ממדיניות הענישה המקובלת שתצדיק התערבות של בית המשפט. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי כבר התייחסו וקבעו כי העונש הולם, תוך הדגשת חומרת העבירה שביצע המבקש כלפי קשישה, לצד שיקולים אישיים נוספים כגון עברו הפלילי. בית המשפט לא מצא עילה לחזור ולבחון טענות אלה או להתערב בהחלטות הערכאות הנמוכות יותר. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, וכך גם הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש הונחה להתייצב בבית המשפט בהדרים ביום 3.5.2020 לתחילת ריצוי עונשו.