ע"א 4286/07

תקציר

המשיב, א.ח., הסובל מסכיזופרניה כרונית ונכסיו מנוהלים על ידי הקרן לטיפול בתלויים ("הקרן"), הגיש תביעה נגד המערער, מר יעקב שטיין, להשבת הסכום בסך 95,000$ שנתנה לו א.ח. בשנים 1994-1995. בין השניים התפתחה מערכת יחסים קרובה לאחר שא.ח. נכנס למשרד הנדל"ן של שטיין. שטיין סייע לא.ח. בדרכים שונות ואף ליווה אותו לטיפולים רפואיים. א.ח., שגר בקומה השלישית והתקשה לטפס במדרגות, רצה לקנות דירת קרקע. שטיין, שהתגורר בדירה שכורה מוגנת, רצה גם הוא לשפר את תנאי מגוריו. בשנים 1994-1995 נתן א.ה. לשטיין 95,000 דולר. לדברי שטיין, מדובר במתנה. לדברי א.ח., הכסף היה בתמורה למגורי קבע בביתו העתידי של שטיין, שם יגור א"ח ויטופל על ידי שטיין ומשפחתו. עם זאת, כאשר הבית הושלם, שטיין הציע לא.ה. מגורים במרתף, אך א.ח. סירב. בסופו של דבר מכר א.ח. דירה משלו ורכש דירה נוספת. בעודם מאושפזים בשנת 1996, חתמו א.ח. ושטיין על הסכם הלוואה להשבת הכסף בשלבים. באותו יום הם גם חתמו על הסכם ביטול. בית משפט קמא קבע, כי העברת הכספים הייתה מתנה על תנאי, כאשר התנאי היה ששטיין יעניק לא.ח. מגורי קבע וטיפול. מאחר שהדבר לא קרה, פסק בית המשפט לטובת א.ח. בנוסף, בית המשפט מצא כי ההסכמים שנחתמו בעת אשפוזו של א.ח. בטלים בשל מצבו הרפואי והבטחותיו של שטיין. בית המשפט גם ביטל את ההסכמים בשל עושק והשפעה בלתי הוגנת שהפעיל שטיין על א"ח. שטיין ערער, והתמקד בעיקר בתמיכתו בא"ח ובטענה כי הכסף לא היה מתנה אלא תמורה עבור שירותיו. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, ולא מצאה עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות ובהערכות המהימנות של בית משפט קמא. בית המשפט דחה גם את טענותיו של שטיין נגד התנהלות הקרן וניהול נכסיה של א.ח., וציין כי העסקאות אושרו על ידי בית המשפט וכי התנהלות הקרן במקרים אחרים אינה רלוונטית למקרה זה. משכך, נדחה הערעור, ופסק דינו של בית משפט קמא לטובת א.ח.