ע"א 3712/02

תקציר

פסק הדין מאפשר לערער על התיק ומורה להחזיר את התיק לשופטת אופיר-תום להמשך דיונים. החלטתו של השופט לפסול עצמו מלדון בעניינם של המשיבים אינה מוצדקת, שכן אין חשש ממשי למשוא פנים של המשפט. הנימוק העיקרי שניתן על ידי בית המשפט לפסילה עצמית – כי ערעור המשיבים מעורר סוגיה משפטית שנדונה והוכרעה בעבר על ידי בית המשפט – אינו עילת פסילה תקפה. מקובל ששופט מביע דעה שיפוטית בסוגיה המתעוררת בפניו, והדיון בסוגיות משפטיות דומות אינו יוצר חשש למשוא פנים. במקרה דנן, דיונו הקודם של בית המשפט בשאלה המשפטית בדבר החזרי נישומים אינו נוגע כלל למשיבים ואינו משפיע על ממצאי העובדות. בנוסף, החלטתו הקודמת של בית המשפט בבקשת המשיבים לערעור על הסף אינה מעידה על כך שבית המשפט דן מראש בסוגיה שעל הפרק; במקום זאת, בית המשפט ציין כי העניין דורש הוכחות נוספות. פסק הדין מדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ובמקרה זה אין נתונים אובייקטיביים המצביעים על צורך בחשש מפני משוא פנים של בית המשפט. לפיכך, לשופט יש הן את הזכות והן את החובה לשמוע את המשפט.