הפ"ב 18000-02-13

תקציר

המשיב טען כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו לבחון בקשות לביטול פסקי בוררות, ויש לפרש את עילות הביטול לפי סעיף 24 לחוק בצמצום. השופט הסכים עם קביעה זו ולכן פירש את דברי הבוררים ומסקנותיהם באופן שייתן תוקף להחלטות שקיבלו, ולא יפסול אותן. השופטת בחנה כל אחת מטענות המבקש ומצאה כי החלטות הבוררים היו סבירות ואינן מחייבות ביטול. ראשית, השופט פירש סעיף בהסכם בדבר המחיר למ"ר באופן שונה מזה של המבקש, ומצא כי פרשנותו של המבקש אינה סבירה. השופטת בחנה גם את סוגיית שיחת הטלפון שקיימו הבוררים עם עד שלא בנוכחות הצדדים ומצאה כי הצדדים הסכימו להסמיך את הבוררים לחרוג מהכללים הפרוצדורליים, לרבות קיום שיחות טלפון. השופט מצא כי השיחה עצמה אינה מצדיקה את ביטול פסק הבוררות, מה גם שהחלטת הבוררים ניתנה לפני שהשיחה התקיימה. עוד טען המבקש כי הבוררים לא הכריעו בסוגיות העיקריות, אך השופט חלק על כך, וציין כי בהחלטה השלישית של הבוררים נקבע כי ההסכם בין הצדדים יישאר בתוקף אם המבקש לא יפעל באופן עצמאי לייבוא הקיינס. עוד קבעה השופטת כי אין צורך להתייחס למחלוקת בדבר חובת ההנמקה של הבוררים, שכן הם קיבלו החלטה מפורשת. לבסוף, בחן השופט האם פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, ומצא כי לא כן, שכן למבקש ניתן מסלול חלופי שישחרר אותו מכל מגבלה. מטעמים אלה, לצד טעמים נוספים שטען המבקש, הגיע השופט למסקנה כי אין עילה לדחות את החלטות הבוררים ולכן דחה את הבקשה. בנוסף, אישרה השופטת את חמשת פסקי הבוררות וחייבה את המבקש בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪ לטובת המשיב.