פר"ק 39771-01-17

תקציר

השאלה הייתה האם מפרק של חברה הנמצאת בפירוק מרצון זקוק לאישור בית המשפט כדי להגיש תביעה בשם החברה. המפרק טען כי אין צורך באישור בית המשפט, והפנה לסעיף 330(4) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, הקובע כי למפרק יש אותן סמכויות כמו למפרק שמונה על ידי בית המשפט ללא צורך באישור בית המשפט. בית המשפט הסכים וקבע כי הסמכויות הנרחבות המוקנות למפרקים בפירוקים מרצון, בשילוב אופיו החוץ-שיפוטי של ההליך, הביאו לכך שלא נדרש אישור בית המשפט להגשת תביעה. כמו כן, פירש בית המשפט את סעיף 335 לפקודה, המאפשר למפרק או לכל משתתף או נושה לפנות לבית המשפט לקבלת הדרכה בפירוק מרצון, כחל רק כאשר מתעוררת סוגיה משפטית מורכבת שהצדדים אינם יכולים לפתור בעצמם. מאחר שסוגיה כזו לא הייתה קיימת במקרה זה, סמכויותיו של המפרק כבר כללו את היכולת להגיש תביעה ללא אישור בית המשפט מראש. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי בקשת המפרק מיותרת וכי פירוק מרצון צריך להישאר ללא פיקוח של בית המשפט. פסק הדין התייחס גם לבקשת הנתבע להצטרף לבקשה, אותה דחה בית המשפט בשל מעמדו כחייב ולא כנושה או כמשתתף, והורה על החזרת מלוא שכר טרחתו של המפרק.