ת"פ 3927/07

תקציר

הנאשם, אסיר שנידון ל-35 שנות מאסר בגין עבירות מין, הואשם בשלוש עבירות שבוצעו במהלך בריחה ממשמורת חוקית. האישום הראשון היה בגין בריחה ממעצר, דבר שהנאשם הודה בו אך טען כי לא הייתה לו ברירה בשל האלימות השיטתית והאיומים מצד סגל הכלא ואסירים אחרים. עם זאת, השופט לא מצא ראיות ממשיות התומכות בטענותיו והגיע למסקנה כי מעשיו היו בלתי סבירים ובלתי מידתיים. לפיכך, דחה בית המשפט את טענות הגנתו והרשיע אותו בבריחה ממשמורת חוקית. האישום השני עסק בשני אירועים של פריצה לבית משפחת גרוס וגניבת רכבם. השופט קיבל את עדויות בני המשפחה והשוטרים, שהבחינו בנאשם נוהג ברכב הגנוב, וכן את הכלל של "החזקה תכופה". הסבריו המעורפלים של הנאשם להחזקת הפריטים הגנובים לא הספיקו כדי להפריך את חזקת האשמה. בעקבות זאת הוא הורשע בפריצה לדירה ובגניבה ובשימוש בלתי מורשה ברכב. באישום השלישי זיכה השופט את הנאשם מתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות במהלך מעצרו, אך הרשיע אותו בהתנגדות למעצר כדין. עדויות השוטרים ודו"חות הפעולה הצביעו על מאבק שנבע מהתנגדותו של הנאשם למעצר, ללא כל עדות לתקיפות מצד הנאשם. סיכומו של דבר, הנאשם הורשע באישומים הראשון והשני במלואם והורשע חלקית באישום השלישי. השופט קבע דיון בגזר הדין ודחה את בקשת הנאשם לגישה למאגר מידע משפטי.