ת"א 38040-07-13

תקציר

התובעת, שניהלה קמפיין פרסומי לעסק שלה, תבעה את הנתבע על כך שהעתיק לכאורה אלמנטים מהקמפיין שלה בקמפיין שלהם, ובפרט טען כי הנתבע השתמש באופן לא הוגן באותו מדבב ידוען, מר אנסקי. התובעת טענה כי הדבר גרם לה נזקים וכי הקמפיין של הנתבעת הטעה את הלקוחות לחשוב שהוא קשור לשלה. השופט פסק לטובת הנתבע, דחה את התביעה והורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבע בסך 100,000 ₪. השופט קבע כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. באופן ספציפי, השופט מצא כי התובע לא הוכיח כי הנתבע פעל בזדון או שלא בהגינות, או כי הקמפיין של הנתבעת גרם לבלבול כלשהו בקרב הלקוחות או פגע בעסקיו של התובע בדרך כלשהי. כמו כן, קבעה השופטת כי המוניטין של אנסקי כמדבב היה שלו ולא קשור לעסקיה של התובעת, וכי הנתבע לא גזל כל רכוש או זכות של התובע בכך שהתקשר עם אנסקי. השופטת גם דחתה את טענת התובעת בדבר התעשרות ללא עילה, בקובעה כי התובעת לא הוכיחה כל קשר בין הוצאות הפרסום שלה לבין טובות הנאה לכאורה כלשהן שקיבלה הנתבעת. לבסוף קבע השופט כי התובע לא הוכיח את גובה הנזקים הנתבעים, ואף לא את הקשר הסיבתי בין נזקים אלה לבין מעשי הנתבע.