ע"ש 1550/04

תקציר

השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם יצרן טובין זכאי להחזר מס קניה ששולם על טובין שנמכרו, כאשר תמורת המכירה לא שולמה והחוב הפך לחוב רע. המערערת טענה כי יש להחיל את פסק הדין בערעור אזרחי 2112/95, המזכה עוסק בהחזר מע"מ ששולם בנסיבות דומות, ואילו המשיב טען כי הדין לגבי חובות אבודים למס רכישה שונה. המשיב הוסיף וטען כי המערערת לא שילמה את מס הרכישה הנדון, וגם אם כן, לא הוכיחה די הצורך את הסכום ששילמה. בית המשפט מצא כי תכליתו האובייקטיבית של חוק מס קניה תומכת בעמדת המערערת כי מכירות שלא שולמו, ההופכות לחובות רעים, צריכות להיחשב כטובין שלא נמכרו ולפיכך זכאיות להחזר מס קניה. עוד מצא בית המשפט כי תכליתו הסובייקטיבית של החוק, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהיסטוריה החקיקתית, תומכת בפרשנות זו. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענת המערערת כי הליך המכר לא הושלם בשל אי תשלום התמורה שהוביל לחוב אבוד, תקפה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת לא הצליחה להביא הוכחה מספקת לסכומי מס הרכישה המדויקים ששולמו בגין המכירות הנדונות. לפיכך, בעוד שבית המשפט הכיר בזכותה של המערערת להחזר מס רכישה, הוא הורה למערערת למסור למשיבה פירוט מלא של המסמכים הדרושים לאימות תשלומי מס הרכישה שבוצעו בפועל. לאחר מכן הוטל על המשיב לחשב את סכום ההחזר בהתאם. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, ולמערער ניתנו 30 יום למסור את המידע הנדרש.