ת"א 56315-02-17

תקציר

בית המשפט מצא כי העסק של הנתבעים מהווה חנות, וככזה הוא נופל תחת חוק איסור הפליה. אכן, הנתבעים אינם חולקים על כך שסירבו לספק שירותי דפוס לתובע. זאת ועוד, סירובם של הנתבעים התבסס אך ורק על זהותו של התובע ולא היה קשור לאופי העבודה המבוקשת. הנתבעים לא סיפקו כל הגנה תקפה להפליתם לפי חוק איסור הפליה, ואף לא התייחסו לפטורים אפשריים כלשהם. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבעים כי החוק אינו חל על ייצור מוצר, וקבע כי שירותי הדפוס המבוקשים על ידי התובעת נופלים בגדר החוק. גם טענות הנתבעים כי אפלייתם מותרת על פי הדין האמריקאי נדחו, כבלתי רלוונטיות למקרה הנוכחי על פי הדין הישראלי. בית המשפט הדגיש כי עסקים המשרתים את הציבור הרחב חייבים לעמוד בחוקים נגד אפליה, גם אם הם מנוהלים על ידי אנשים פרטיים בשטחם. מאחר שהנתבעים הפלו את התובעת לרעה על בסיס זהותה, ואין להם כל הגנה משפטית או הצדקה תקפה למעשיהם, פסק בית המשפט לטובת התובעת. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סך של 50,000 ₪ בגין האפליה והוצאות מופחתות נוספות בסך 7,000 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין.