בש"פ 2243/13

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על החלטת המעצר. המערער ביקש מתווה שיאזן בין חירותו לבין הבטחת שלום הציבור אם ישוחרר. עם זאת, מדיניותו של המשיב בנוגע למתן טיפול תרופתי לעצורים סיבכה את יישומה של בקשה זו. בית המשפט בחן את חלופת המעצר המומלצת שהתווה שירות המבחן, אך מצא כי היא לא הפחיתה במידה מספקת את הסיכון לפגיעה אפשרית של המערער באחרים, ובמקום זאת בחר לדחות את הערעור. החלטה זו הייתה מוצדקת בשל חוסר נכונותו של המערער לקבל טיפול לבעיותיו וחוסר גילוי בדבר מאסרו בארה"ב. יתר על כן, בית המשפט סבר כי פיקוח אלקטרוני והמשמורת המומלצת לא ישיגו את מטרות המעצר. בית המשפט הדגיש כי יש לשקול שחרור רק כאשר אין ברירה אחרת וכי הנסיבות הנוכחיות אינן מצדיקות זאת. כתוצאה מכך, יישאר המערער במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.