דב"ע מב/36 - 3

תקציר

התיק נסוב סביב חישוב פיצויי פיטורים לעובד שהיה מנכ"ל מקורות. עם פרישתו החריגה "מקורות" "תשלום נוסף", שהיווה 6% משכרו, מתחשיב פיצויי הפיטורים. תשלום נוסף זה כונה על ידי החברה "מקדמה על חשבון שכר עידוד". העובד טען כי יש לכלול תשלום זה בשכר המשמש לחישוב פיצויי פיטורים. בית הדין האזורי הסכים עם העובד, והוביל את מקורות לערער על ההחלטה. הערעור נדחה. בית המשפט קבע כי מהות התשלום, ולא התווית שלו, קבעה את הכללתו בחישובי פיצויי הפיטורים. נמצא כי התשלום הנוסף לא היה קשור להתחייבויות או ציפיות נוספות מהעובד ושולם כפונקציה משכרו הרגיל של העובד. יתר על כן, לא מדובר בתשלום מקדמה, והכללתו בהפרשות לקרן הפנסיה הצביעה עוד יותר על כך שהוא חלק משכר היסוד. בית המשפט דחה גם את טענותיה של מקורות בדבר פשרה והשתק, וקבע כי הסכם הפרישה אינו מהווה הסדר בנוגע לרכיבי פיצויי הפיטורים. לבסוף, קבע בית המשפט כי יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית לפיצויי הפיטורים, כנהוג בכל חוב. בכך אושרה החלטת בית הדין האזורי לכלול את התשלום הנוסף בחישוב פיצויי הפיטורים, וחברת מקורות חויבה לשלם את הוצאות העובד בגין הערעור.