מ"ת 51053-10-21

תקציר

באירוע המדובר היו מעורבים המתלונן, זנד אסד, והמשיב, שדקר לכאורה את סנד ואת אחיו, ריאן אסד, בעקבות ויכוח במנגל ביערות הכרמל. זנד ועדים רבים טוענים כי המשיב הוא הדוקר, בעוד המשיב מכחיש כל מעורבות ומציג אליבי. מהראיות עולה כי זנד נדקר שלוש פעמים ונפצע באורח בינוני. כמה עדים, בהם ריאן ותאמר חמדאן, טענו כי שמעו את סנד צועק כי נדקר וזיהו את המשיב כתוקף. עוד ציין תאמר כי המשיב הודה בפניו כי דקר את סנד בעקבות ויכוח. למרות ששינה את עדותו פעמיים וסירב להתעמת עם המשיב מרוב פחד, זנד טען בעקביות בשלוש הודעותיו כי המשיב הוא האחראי. בנוסף, מספר עדים אישרו כי המשיב ותאמר הגיעו יחד למקום, וחלקם שמעו את הוויכוח וראו את התקיפה. עם זאת, התיק אינו חף ממורכבויות – זנד וריאן ביקשו תחילה לבטל את התלונה לאחר שקיימו "סולחה" (פיוס) עם המשיב ומשפחתו. עובדה זו, בשילוב עם הכחשתו העקבית של המשיב ואליבי, היעדר ראיות פיזיות פוטנציאליות ואיפוק עדים, אינם תומכים באופן חד משמעי בטענת התביעה. עם זאת, השופט קבע כי אין די בפסילת המתלוננת כדי לכרסם באופן מהותי במסגרת החוק. לפיכך, מצא בית המשפט די ראיות לכאורה המצדיקות את המשך ההליכים המשפטיים נגד המשיב, חרף טענותיו לחפותו והחולשות הנטענות בטיעוני התביעה. פסק הדין ניתן על סמך מכלול הראיות, לרבות הצהרות העדים והיגיון האירועים. השופט הדגיש כי תפקידו של בית המשפט בשלב זה אינו להעריך את המהימנות או לשקול את הראיות באופן כמותי, אלא להעריך את התמונה הכוללת.