עש"א 13039-12-20

תקציר

התיק נסוב סביב פרויקט לחיזוק בניין משותף במסגרת תמ"א 38, והרוב הדרוש לביצועו. בית המשפט קבע כי העבודות הקשורות לחיזוק הבניין, כגון בניית דירת גן, מעלית וחניות לדירות חדשות, טעונות הסכמה של שני שלישים מבעלי הדירות, שבבעלותם גם שני שלישים מהרכוש המשותף, כפי שנקבע בחוק השבחה. הסיבה לכך היא שעבודות אלה קשורות מטבען לחיזוק או אינן משנות באופן משמעותי את הרכוש המשותף. לעומת זאת, עבודות ברכוש המשותף, כגון הסרת גדר ופיתוח חניון משותף, מהוות שימוש סביר בקרקע ודורשות רק הסכמה של רוב רגיל של בעלי הדירות לפי חוק המקרקעין. בית המשפט אף בחן ואישר את ממצאי הממונה בדבר היעדר חוסר תום לב, פגיעה לא מהותית בזכויות המערערת ושמירה על שוויון בין השוכרים. זאת ועוד, בית המשפט הסכים עם החלטת הממונה שלא לפסוק פיצויים למערער, שכן טענותיו התבססו בעיקרן על היבטים כלכליים של שוויון, דבר שאינו רלוונטי במקרה זה. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות הצדדים בנוגע לפסיקת ההוצאות, תוך שהוא דבק בכלל שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא בעניין ההוצאות. לפיכך, ערעורי שני הצדדים נדחו, וכל צד יישא בהוצאותיו.