תמ"ש 5591-09-13

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי תביעות הנוגעות לדירת מגורים הרשומה על שם הנתבעת, נ.פ. התביעה הראשונה, שהוגשה על ידי נ', מבקשת לפנות את בתה ח.פ. ונכדתה גבי מ.פ. מהדירה. התביעה השנייה, שהוגשה על ידי ח', מבקשת להכיר בזכויותיה הקנייניות של ח' בקומה העליונה של הדירה. הדירה היא בית קוטג', כאשר הקומה הראשונה משמשת את נ' והקומה השנייה (העליונה) משמשת את ח' ובתה. היחסים בין נ' לח' התדרדרו בשנים האחרונות, כאשר כל צד מאשים את השני בהטרדה. פסק הדין דן בשתי שאלות עיקריות. הראשונה היא האם היה הסכם מחייב בין ח' לבין אביה המנוח ב.פ., שנפטר בשנת 1996, להעביר את הזכויות הקנייניות בקומה העליונה ל-ח', כנגד תמורה של 55,000$ ששולמה על ידה. בית המשפט קובע כי ח' לא הביא ראיות מספיקות לכך שהסכם כזה, בעל פה או בכתב, נעשה. פסק הדין דן במעמדם המשפטי של היחסים בין ח' להוריה, וקובע כי מדובר ברישיון במקרקעין, ולא בדיירות מוגנת. הרישיון, שניתן ללא תמורה כספית, ניתן לביטול. עם זאת, בשל נסיבותיו הספציפיות של המקרה, בית המשפט קובע כי יש להתנות את הביטול בפיצוי כספי ל-ח' ולבתה, השווה לערכה הנוכחי של הקומה העליונה ללא הקרקע. לפיכך, תביעתה של ח' נדחית, ותביעתה של נ' לפינוי מתקבלת, בכפוף לפיצוי האמור.