רע"א 20456-03-24

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים וקבע כי יש לקבל את הערעור. פסק הדין מתייחס לקבילותה של חוות דעת מומחה שהוגשה בהליך קודם. בעוד חוות דעת מומחים נחשבות ראיות, הן אינן מחייבות בין מקרים שונים, גם אם הן עוסקות בנושאים דומים. השיקול המרכזי הוא האם הצדדים בשני המקרים זהים, ואם לא, חוות הדעת אינה יכולה להיות מחייבת. כמו כן, מצופה ממומחים שימונו על ידי בית המשפט לפעול ללא משוא פנים, באופן אובייקטיבי וללא כל ניגוד עניינים. כמו כן, עליהם לעמוד בחובות מקצועיות, הכוללות עיון בכל הבדיקות הרפואיות הרלוונטיות וחוות הדעת שהוגשו על ידי שני הצדדים לפני גיבוש חוות דעתם. במקרה הספציפי הזה, נמצא כי חוות דעת המומחה הנבחנת התבססה על בחינה חלקית של חומר הראיות, דבר שפגע בזכויות הפרוצדורליות של צד אחד. הדבר היווה פגם יסודי שלא ניתן לתקנו, ובכך להצדיק את פסילת חוות הדעת. משכך, החליט בית המשפט לבטל את החלטת בית משפט קמא הקודמת וחוות דעתו של ד"ר סלי לא תעמוד. בית המשפט קמא יקבע עתה את מינויו של מומחה חדש במידת הצורך. בנוסף, חויב המשיב בכיסוי הוצאותיו של המבקש, בסך 1,500 ₪, והערבות שהופקדה על ידי המבקש תוחזר. פסק דין זה מהווה תקדים לתיקים עתידיים, תוך הדגשת חשיבות ההגינות הפרוצדורלית ותקינות חוות דעת המומחים בהליכים אזרחיים.