ת"פ 49430-09-24

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בקביעת בית המשפט האם ריבוי עבירות מהווה אירוע בודד או אירועים נפרדים, הרציונל של גזר הדין וההתייחסות למצבו הנפשי של הנאשם כגורם מקל. **I. קביעת אירועים:** * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט החיל את מבחן "הקשר ההדוק", כפי שנקבע בע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל*, כדי לקבוע מהו "אירוע" או "אירוע" אחד לפי חוק העונשין. מבחן זה בוחן ניסיון חיים והאם יש קשר הדוק בין עבירות. בית המשפט אישר כי "תקרית" יכולה לכלול מספר מעשים. * **חדשנות משפטית/יישום:** * **המקרה העיקרי:** למרות העבירות שהתרחשו נגד שתי מתלוננות שונות, בית המשפט מצא ששלושת האישומים בתיק העיקרי מהווים **אירוע יחיד**. קביעה זו התבססה על סמיכות הפריצות, שיטת ואופן הביצוע הדומים ואופי העבירות (פריצה, גניבה, הפרת הוראת דין). * **קובץ מצורף:** לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי האישומים בתיק המצורף מהווים **אירוע יחיד**. **השני. נימוקי גזר הדין לתיק העיקרי:** * **פגיעה בערכים חברתיים:** בית המשפט זיהה את הערכים החברתיים המוגנים כרכושו של הפרט, תחושת הביטחון, הזכות להגן על הקניין, הסדר הציבורי, שלטון החוק והחובה לציית להוראות. * **היקף ההפרה:** בית המשפט תיאר את ההפרה כ"סטנדרט הגבוה ביותר" בשל : * פריצות לשני מיקומים נפרדים, במיוחד בית ספר ועסק. * ההשפעה של פריצה לבית הספר על ביטחון התלמידים, הצוות והציבור, והפרעה פוטנציאלית לפעילויות חינוכיות. * ההשפעה של פריצה לעסק על פרנסת הבעלים. * הפרת צו חוקי בשני מקרים, כולל במהלך הפריצה למספרה. * **עונשים סטטוטוריים:** בית המשפט ציין את העונשים החקיקתיים על העבירות: * פריצה לבניין שאינו למגורים וביצוע גניבה: עד 7 שנות מאסר. * הפרת הוראת חוק: עד שנתיים מאסר. * פגיעה ברכוש בזדון: עד 3 שנות מאסר. * **התחשבות בפסיקה:** בית המשפט סקר מספר תקדימים כדי לבסס את מדיניות גזר הדין שלו, כולל: * *ע"א 4830/20 אשר סויסה נ' מדינת ישראל*: היה מעורב בפריצות מרובות, גניבה ונזק, שהסתיימו בעונש כולל של 4 שנות מאסר לנאשם בעל עבר פלילי. * *Crim. Crim. (Center) 20655-01-24 Abd al-Qader v. מדינת ישראל*: פריצות למחסנים באתרי בנייה עם גניבה משמעותית, שגרמו ל-30 חודשי מאסר לנאשם ללא עבר קודם אך בנסיבות מקלות. * *ע"פ (מחוז באר שבע) 55740-12-19 אל-אכדר אל-עבייד נ' מדינת ישראל*: פריצה לעסק וגניבה של 100,000 ₪, שגרמה ל-13 חודשי מאסר לעבריין צעיר ללא עבר פלילי. * *ת"פ (באר שבע) 53669-07-22 מדינת ישראל נ' אלכסיי מרקלוב*: ע"פ פריצות, גניבה ונזק לרכוש, שגרמו ל-10 חודשי מאסר לנאשם בנסיבות חיים קשות. * *ת"פ (באר שבע) 17715-08-21 מדינת ישראל נ' סולימאן אבו סולב*: מדובר בפריצה לעסק וגניבה, שגרמה ל-14 חודשי מאסר עם עונשי מאסר מצטברים. * *ת"פ (רחובות) 44362-01-19 מדינת ישראל נ' יאיר חסן*: ע"פ פריצות מרובות לבתי ספר ולמכללה, גניבה ונזק לרכוש, שגרמו ל-14 חודשי מאסר לעבריין צעיר ללא עבר פלילי. * **נסיבות העבירות:** בית המשפט שקל: * חוסר תחכום בפריצות. * מעורבותו הבלעדית של הנתבע. * נזק שנגרם למתלוננים (מחשב בית ספר, ציוד מספרה ומסוף אשראי). * סכנת הסלמה פוטנציאלית, למרות פריצות המתרחשות בלילה כאשר המקומות היו ריקים. * הפרת צווים חוקיים. **השלישי. קרבה לגדר (נסיבות מקלות של מצב נפשי):** * **העיקרון המשפטי:** בית המשפט התייחס לדרישה לפי סעיף 40י(א)(9) לחוק העונשין לשקול חריגים של סמיכות לאחריות פלילית, כאשר יכולתו של נאשם להבין או להימנע ממעשיו עלולה להיפגע. סטנדרט ההוכחה לנסיבות מקלות כאלה הוא מאזן הסתברויות. * **הפניה לפסיקה:** *ע"פ 2406/09 שלמה אלבו נ' מדינת ישראל* צוטטה בשל העיקרון לפיו ניתן להסיק על מידת הפגיעה ביכולתו של מבצע העבירה להבין או לשלוט במעשיו מתוך ראיות, לרבות חוות דעת מומחים והתנהגות מבצע העבירה. * **מצבו הנפשי של הנאשם:** * אבחון סכיזופרניה עם אשפוזים קודמים וממצאים של חוסר כשירות לעמוד לדין וחוסר אחריות בחלק ממקרי העבר. * חוות דעת פסיכיאטריות אחרונות (2022, 2023) מצאו את הנאשם אחראי וכשיר לעמוד לדין. * אי הקפדה על מעקב פסיכיאטרי ותרופות. * חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי שלפיה העבירות נבעו מתכונות אישיות ואולי מחומרים ממכרים, ולא ממצב פסיכוטי במובן המשפטי. * דוחות פסיכיאטריים מאוחרים יותר (25 ביוני 2025, 18 ביוני 2025) המצביעים על מצב פסיכוטי פעיל, אשפוז ושיפור במצב הנפשי באמצעות תרופות. * **קביעת בית המשפט:** * למרות ההיסטוריה של בעיות נפשיות ואשפוזים לאחרונה, בית המשפט **לא מצא ראיות מספיקות** כדי לבסס, במאזן הסתברויות, כי מצבו הנפשי של הנאשם פגע ביכולתו להבין או להימנע ממעשיו בעת ביצוע העבירות. * הערכת בית המשפט הושפעה מצילומי וידיאו בהם נראה הנאשם מסתיר את פניו באופן אקטיבי, מחטט בחפצים ומציג התנהגות המעידה על ניסיון להתרחק ממעשיו ולהימנע מגילוי. * בית המשפט הגיע למסקנה כי "יש להתחשב ברקע הנפשי של הנאשם בהקשר של נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות ולא ביחס לקביעת הגבול". לפיכך, לא נמצאה קרבה לחריג האחריות הפלילית. **הרביעי. קביעת טווח גזר הדין:** * **המקרה העיקרי:** בהתבסס על ניתוח העבירות, העונשים הסטטוטוריים, הפסיקה והנסיבות, קבע בית המשפט טווח עונש הולם של **14-28 חודשי מאסר** לאירוע הראשון, יחד עם העונשים הנלווים. * **קובץ מצורף (נזק מכוון לכלי רכב):** * **פגיעה בערכים חברתיים:** הגנה על רכוש, פרטיות ותחושת ביטחון. * **היקף ההפרה:** סטנדרט גבוה, למרות שאין נזק משמעותי, בשל אופי הנזק לרכוש וחשיבות הרכב ככלי תחבורה. העונש החקיקתי על נזק מכוון לרכב הוא עד 5 שנות מאסר. * **התחשבות בפסיקה:** בית המשפט סקר מקרים הנוגעים לנזק לרכב ונזק לרכוש, וציין עונשים משתנים המבוססים על מספר העבירות, הנזק והעבר של העבריין. * *ע"א 7224/14 פרנסקי נ. מדינת ישראל*: היה מעורב בנזק מרובה לרכב, שהוביל למאסר על תנאי ועבודות שירות לעבריין ללא עבר. * *ת"פ (קריות) 70701-06-23 מדינת ישראל נ' יעקב ישראל אסמאי*: מדובר במקרה אחד של נזק לרכוש, שהסתיים במאסר על תנאי ופיצוי לנאשם במצב נפשי רעוע. * *ת"פ (שלום חיפה) 7250-04-23 מדינת ישראל נ' הלסה*: ע"פ (שלום חיפה) – ע"פ (שלום חיפה) – נזק נרחב לרכב ולעסק, איומים ושיבוש הליכי משפט, שהביא לעונש של 7 חודשי מאסר. * *ת"פ (שלום י.מ.) 43297-12-14 מדינת ישראל נ' כהן*: מדובר בניקוב מכוון של צמיג של שני כלי רכב, שגרמו לעבודות שירות ולביטול הרשעתו של עבריין ללא עבר. * **נסיבות העבירות:** נלקחו בחשבון חוסר תכנון, חוסר תחכום, מעורבות יחידה, נזק למספר כלי רכב ופוטנציאל להסלמה. * **טווח גזר הדין:** בית המשפט קבע טווח עונש הולם של **4-12 חודשי מאסר** לאירוע השני, יחד עם עונשים נלווים. **V. גזר הדין הסופי:** * **שיקולים כלליים:** * בית המשפט התחשב בנסיבות שאינן קשורות לעבירות (סעיף 40יא לחוק העונשין), ובכלל זה היעדר קורת גג, היעדר תמיכה, מצבו הנפשי, קשיים בשב"ס ותקופת מעצר ארוכה. * עברו הפלילי של הנאשם (עשרה רישומים קודמים, בעיקר עבירות רכוש, כולל שוד) ועונשי מאסר ממושכים בעבר נשקלו בכבדות. * הנאשם ביצע את המעשים בזמן שעונש מותנה היה בתוקף והיה צו משפטי, המעיד על היעדר הרתעה. * הנאשם לא לקח אחריות על רוב המעשים, לא הביע חרטה ולא השתתף בהליכים טיפוליים, תוך שמירה על סיכון גבוה. * שיקולים של הרתעה אישית וכללית היו בעלי חשיבות עליונה, בהתחשב בהיסטוריה של הנאשם. * **שיבוץ בתוך מתחמים:** הנאשם הוצב ב"דרגת הביניים" של תסביכי גזר הדין. * **משפטי תנאי:** * הכלל הוא שעונשי מאסר על תנאי מוחלים במצטבר על העונש שהוטל, ומשרתים תכלית הרתעה. * לאור העבירות החוזרות ונשנות של הנאשם וחוסר ההרתעה למרות העונשים הקודמים, העונש המותנה הוחל **במצטבר**. * **סה"כ עונש:** * **22 חודשי מאסר** לתיק העיקרי (בניכוי ימי מעצר). * **4 חודשי מאסר על תנאי** (מצטבר). * **סה"כ מאסר בפועל: 26 חודשים**. * **8 חודשי מאסר** מותנה ללא עבירת רכוש בתוך שלוש שנים מיום השחרור. * **4 חודשי מאסר** מותנה בשום עבירה, עבירת רכוש או הפרת הוראה חוקית בתוך שלוש שנים מיום השחרור. * התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ לשנתיים. * פיצוי למתלוננים בתיק העיקרי (1,000 ₪ כל אחד). * פיצוי למתלוננים בתיק המצורף (500 ₪ כל אחד). * קנס בסך 500 ₪ (בהתחשב במצבו הכלכלי של הנתבע). * **מוצגים:** הוצא צו להשמדה, החרמה או החזרת מוצגים לפי שיקול דעתה של היחידה החוקרת. * **זכות ערעור:** לנתבע יש 45 יום לערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. **חידושים משפטיים/נקודות משמעותיות:** * **יישום קפדני של מבחן "הקשר ההדוק"** להגדרת אירוע בודד, גם עם מספר מתלוננים. * **שיקול דעת שיפוטי בשקלול חוות דעת פסיכיאטריות של מומחים מול התנהגות נצפית**, מה שמוביל לקביעת אחריות למרות היסטוריה של בעיות נפשיות ואפיזודות פסיכוטיות לאחרונה. הדגש של בית המשפט על פעולותיו של הנאשם להסתרת זהותו והתחמקותו במהלך החקירה הנגדית היו קריטיים בקביעה זו. * **עמדה נחרצת לגבי יישום מצטבר של עונשי מאסר על תנאי** לעבריינים חוזרים שלא נרתעו מעונשים קודמים, תוך הדגשת התכלית המרתיעה של עונשים כאלה. * **גישת גזר דין הוליסטית**, המאזנת בין גורמים שונים כולל חומרת העבירות, עברו של הנאשם, נסיבות אישיות ועקרונות הרתעה.