סע"ש 9631-07-20

תקציר

התובע תבע את הנתבע על כך שהכיר במעמדו כעובד ושילם את הזכויות הסוציאליות הנגזרות ממנו. התובע והנתבע לא הסכימו האם התובע הוא עובד או קבלן. בית הדין בחן את נסיבות המקרה ומצא כי המבחנים לקביעת יחסי עבודה תומכים בטענת התובע. למרות שהתובע היה בעל חברה באמצעותה התקשר עם הנתבעת, בית המשפט מצא כי החברה היא פיקציה וכי התובע עבד אצל הנתבעת כשכיר. עם זאת, בית הדין מצא כי הנתבע הוכיח כי השכר שקיבל התובע כקבלן גבוה מהשכר שהיה מקבל כשכיר. לפיכך, קבע בית המשפט כי לתובע לא נגרם כל נזק כספי. בנוסף, בית המשפט החליט שלא לפסוק לתובע פיצויים לא ממוניים משום שמצא כי התובע פעל בחוסר תום לב וכי דווקא התובע הוא זה שביקש להיות מסווג כקבלן. עוד קבע בית הדין כי הנתבעת לא גרמה לתובע כל נזק בכך שלא הנפיקה לו אישור העסקה, שכן התובע לא הביא כל ראיה לנזק, ובכל מקרה מדובר בעבירה פלילית ולא אזרחית. לבסוף, בית המשפט הורה לתובע לשלם לנתבעת הוצאות בסך של 15,000 ₪, שכן תביעת התובע נדחתה על הסף.