פש"ר 57723-04-18

תקציר

המחלוקת נסובה סביב חוזה שנחתם בין איגלורין לנאמן, בנוגע לטענתו של איגלורין למתן שירותי ייעוץ לאחרון. מטרת החוזה הייתה להשיג מידע חסוי על נכסי החייבים שלא היה ידוע לנאמן, מה שיכול היה לסייע בהגדלת קרן פשיטת הרגל. איגלורין טוען כי החוזה הוא הסכם ייעוץ, ואילו הנאמן טוען כי מדובר בהסכם למסירת מידע סודי. השאלה המרכזית שבית המשפט צריך להכריע בה היא מהות ההסכם. בית המשפט בחן את לשון החוזה ומצא כי הוא עיקרו איתור וקבלת מידע לא ידוע, ולא עיבוד מידע פתוח, ובכך לתמוך בטענת הנאמן. נסיבות חיצוניות ושכל ישר הובילו אף הם את בית המשפט למסקנה זו. לפיכך, קבע בית המשפט כי ההסכם נועד להביא לכך שאיגלורין יקבל מידע חדש שהנאמן לא יוכל לגשת אליו בכוחות עצמו, ומידע פתוח אינו נופל תחת הגנת ההסכם. באשר לתשלום בסך 35,000 ₪ ששילם הנאמן לאיגלורין, קבע בית המשפט כי לא מדובר בתשלום בלתי חוקי או בהכרה בטענותיו של איגלורין, אלא בתשלום כדין עבור שירותים שניתנו, אשר היטיבו עם הנאמן. עם זאת, מכיוון שלא מדובר במידע סודי אלא במידע פתוח, התשלום היה רק 50% מ-10% המוסכמים. בית המשפט התייחס גם לשיהוי של איגלורין בהגשת בקשתה, שתמך בעמדת הנאמן. בסיכומו של דבר, נדחתה הבקשה למתן הוראות בנוגע לפרויקט ברלינר. גם תביעתו של איגלורין לסעד הצהרתי כללי לגבי פרויקטים אחרים נדחתה, ונפסק כי כל תביעה עתידית לגבי פרויקטים אחרים תוגש בבקשות נפרדות. לבסוף חויב איגלורין לשאת בהוצאות בסך 5,000 שקל בגין ההליך הנוכחי.