LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ב"ל 53739-04-23

פסק-דין עבודה אזורי תל אביב

📋
מספר הליך53739-04-23
📂
סוג הליךב"ל
📅
תאריך4 בספטמבר 2025
🏛️
בית משפטעבודה אזורי
📍
מחוזתל אביב
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםפרג' אבו ריזק נ. המוסד לביטוח לאומי
👨‍⚖️
שופטיםחופית גרשון-יזרעאלי

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בהחלטת בית המשפט לקבל את התביעה, תוך שימת דגש על העקרונות המשפטיים והחידושים המיושמים, תוך הסתמכות על הטקסט המובא בלבד. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **כבוד למומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט:** העיקרון המרכזי המנחה את החלטת בית המשפט הוא המשקל המשמעותי שניתן לחוות דעתם של מומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט. זוהי מוסכמה משפטית מבוססת שמטרתה להבטיח אובייקטיביות והסתמכות על ידע מיוחד. הטקסט מצטט במפורש את *בעל (ארצי) 64257-12-14 יניב יהוד – המוסד לביטוח לאומי* ומקרים דומים אחרים כדי להדגיש כלל זה. בית המשפט רואה במומחים אלה כמספקים "אור וחפים מפשע המאירים את עיניו בתחום הרפואי" ויסטו מחוות דעתם רק ב"נסיבות חריגות" או כאשר יש "הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן". * **פירוש חוות דעת רפואיות סותרות:** המקרה מציג תרחיש עם חוות דעת מומחים סותרות של ד"ר ארז אבישר וד"ר עידו ציון. * ד"ר אבישר אבחן תחילה אפיקונדיליטיס לרוחב על סמך בדיקה גופנית, אך ציין כי בדיקות הדמיה שללו פגם, מה שהוביל אותו למסקנה כי התיק הרפואי של התובע אינו מספיק וכי יש צורך בהדמיה נוספת (MRI). ההבהרה המאוחרת שלו הדגישה שהדמיה שוללת פגם הופכת את קיומו של הפגם ל"נמוך מאוד". * ד"ר עידו ציון, לעומת זאת, ציין במפורש כי התובע סובל ממחלת מקצוע, לרבות אפיקונדיליטיס צידית. הוא הציג חידוש משפטי על ידי התייחסות למאמר משנת 2024 שהציע "אין קשר חד משמעי בין ממצאי ה-MRI לבין הביטוי הקליני של מרפק טניס". עוד הסביר כי בדיקות הדמיה אינן רגישות ב-100% ויכולות להיות תלויות בגורמים שונים, ולכן בדיקת הדמיה רגילה אינה שוללת לחלוטין את האבחנה. הוא גם ציין כי האבחנה נעשתה על סמך בדיקה קלינית של שני רופאים שונים בהפרש של שישה חודשים, והטיפול ניתן בהתאם. * **עקרון הפרשנות לטובת המבוטח:** כאשר עומדים בפני דעות סותרות בעלות משקל שווה, בית המשפט מיישם את העיקרון המשפטי לפיו "יש לתת עדיפות לחוות הדעת לטובת המבוטח". עיקרון זה נעוץ בתפיסה הרחבה יותר לפיה חקיקת הביטוח הלאומי מתפרשת כפועלת לטובת המבוטח, כפי שניתן לראות בהפניות ל-*ILO (ארצי) 3353-10-18 יאיר לוי – המוסד לביטוח לאומי* ובמקרים *שרלוט וינמן* ו*דורית גלאס*. * **ביסוס והחלטיות של חוות דעת מומחים:** הטקסט מדגיש שאם חוות דעת מומחה "אינה מבוססת ומהססת מספיק", אין להעדיף אותה על פני חוות דעת "מבוססת והחלטית". זה מחזק את החשיבות של בהירות והנמקה איתנה בעדות מומחה. * **קבלת החלטות על סמך נימוקי מומחה ופסיקה:** בסופו של דבר, החלטת בית המשפט לקבל את התביעה תלויה בקביעתו כי חוות דעתו של ד"ר עידו ציון הייתה "מפורטת ומנומקת", בהתבסס על עובדות המקרה והחומר הרפואי, וכי "לא הייתה הצדקה לסטות ממנה". לפיכך, חוות דעת זו הועדפה על פני זו של ד"ר אבישר, בהתאם לפסיקה המקובלת. בית המשפט קובע במפורש בפסקה 20 כי התביעה מתקבלת "לאור כל האמור לעיל ועל סמך חוות דעתו של המומחה ד"ר עידו ציון". בעיקרו של דבר, החלטת בית המשפט מדגימה גישה מובנית לראיות רפואיות, תוך מתן עדיפות למומחים שמונו על ידי בית המשפט תוך הערכה ביקורתית של ממצאיהם. שילוב הספרות הרפואית העדכנית (קריאת תיגר על הוודאות המוחלטת של הדמיה באבחון אפיקונדיליטיס לרוחב) והקפדה על עקרון הפרשנות לטובת המבוטח היו גורמים מכריעים בקביעה הסופית.

חקיקה מקושרת

חוק הביטוח הלאומי

ב"ל 53739-04-23 פרג' אבו ריזק נ. המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (4.9.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית