ת"א 2742/06

תקציר

פסק דין זה דן באחריות מעביד וצד שלישי לנזקים שנגרמו לעובד בתאונת עבודה. העובד היה מדריך היאבקות שנפגע מנפילת מראה בעת שהעביר שיעור במתנ"ס בו עבד. השופטת קבעה כי המעסיק התרשל במספר מובנים: התקנת המראה בחדר בו אירעה התאונה הייתה מיותרת והיוותה סיכון בלתי סביר, המעסיק לא הציב מעקה או כל תמיכה אחרת מול המראה, לא נתן הוראות מתאימות לעובד ולא בדק את יציבותה וכשירותה של המראה. עוד קבעה השופטת כי המעסיק לא נקט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע את הנזק, וכי רשלנותו הובילה לתאונה. עם זאת, העובד לא נחשב אשם ברשלנות תורמת. עוד קבע השופט כי צד שלישי, שסיפק והתקין את המראה, התרשל גם בהיבטים מסוימים של עבודתו, אם כי פעל באופן סביר בהיבטים אחרים. קריסת המראה נבעה ככל הנראה מעבודה לא מקצועית ולא מיומנת, ו/או משימוש בחומרים פגומים על ידי הצד השלישי. כל צד נמצא אחראי ל-50% מהנזק שנגרם לעובד. פציעותיו של העובד כללו חתכים מרסיסי המראה שהצריכו אשפוז וניתוח, והותירו צלקות אסתטיות. כמו כן, נמצא כי נקבעה לו נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 5% בכתפו, המתווספת לנכות קודמת, מה שהביא את הנכות הרפואית הכוללת שלו ל-20%. בסך הכל נפסקו לעובד פיצויים בסך 75,849 ש"ח, מתוכם 28,000 ש"ח בגין כאב וסבל, 19,920 ש"ח בגין הפסדי שכר בעבר, 3,000 ש"ח הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, 4,500 ש"ח בגין סיוע בעבר מצדדים שלישיים, 10,000 ש"ח בגין סיוע עתידי מצדדים שלישיים ו-14,000 ש"ח בגין הפסדי שכר עתידיים. סכום זה ישולם על ידי המעסיק (70% או 53,094 ש"ח) והצד השלישי (30% או 22,755 ש"ח), בתוספת שכר טרחת עורך דין והפרשי הצמדה.