ע"ע 30279-05-19

תקציר

בפסק הדין דן בית המשפט בעניינו של מר חיים זר, אשר עסק ב"מפעל מוגן" המופעל על ידי מת"א – מרכזי תעסוקה שיקומיים בע"מ, החל מיום 1.3.2004 ועד ליום 22.11.2015. מר זר טען כי קיימים יחסי עובד-מעביד, המזכים אותו בתנאים סוציאליים ובשכר מינימום. בית המשפט בחן את נבכי דיני העבודה ומעמדם של אנשים עם מוגבלות, תוך שהוא משקלל את כוונת חוק השיקום להשתלבות בקהילה ולעצמאות תפקודית אל מול הערך הכלכלי הנטען שמספקת עבודתו של מר זר. פסק הדין היה מורכב, כאשר חלק מהשופטים והמייצגים טענו להכרה ביחסי עובד-מעביד על בסיס העסקתו הממושכת של זר ותרומתו, בעוד שאחרים ראו בתפקידו חלק ממערכת שיקומית בעלת תכליות שונות. בסופו של דבר, הרוב הגיעו למסקנה כי מתקיימים יחסי עבודה אך אינם מתרחבים לזכאות לשכר מינימום, בהינתן פטורים חוקיים למפעלים מוגנים. הדבר הותיר את מר זר זכאי לזכויות עובדים אחרות כגון ניכויי פנסיה ופיצויי פיטורים. הרוב גם חיזק את הצורך בבהירות חקיקתית שתבטיח התייחסות מקיפה לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות במפעלים מוגנים.