ע"א 3346/06

תקציר

הערעור מתייחס לתביעת פיצויים בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 8.4.04, אשר הותירה את המשיב ללא יכולת לבצע עבודה פיזית מאומצת. בית משפט השלום בהרצליה פסק לטובת המשיב ופסק לו פיצויים בסך 237,000 ש"ח. המערערת טוענת כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר בעניין דרגת הנכות התפקודית והפיצויים הנלווים לה אינה סבירה ויש לשנותה. הערכת המומחה שמינה בית משפט קמא קבעה את נכותו הרפואית של המשיב בשיעור של 7%, דבר שקיבל בית משפט קמא. עם זאת, ערכאת הערעור מתערבת בקביעתו של בית משפט קמא בדבר נכות תפקודית בשיעור של 20%, ומוצאת אותה אינה מתיישבת עם חומר הראיות. ערכאת הערעור מציינת את חוסר הבהירות באשר לעיסוקו של המשיב ואת עמימות עדותו, לצד הימנעותו מהצגת ראיות מכריעות בנוגע לעבודתו. עוד יצוין, כי קביעתו של בית משפט קמא בדבר נכות תפקודית נעדרת תשתית ראייתית מוצקה, במיוחד נוכח הנכות הרפואית המזערית שהוערכה. תחת זאת, בית הדין לערעורים מעריך את הנכות התפקודית בשיעור של 10%, בהתחשב בגילו של המשיב, מומחיותו ובעלותו בחברה בה עבד. כמו כן, הפיצוי בגין אובדן השתכרות והוצאות רפואיות מתעדכן כלפי מטה, בהתחשב בכך שהתאונה הוכרה כאירוע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. הערעור התקבל חלקית, והפיצוי ל-147,000 ש"ח ירד ל-147,000 ש"ח, לצד הפחתה בשכר טרחת עורך הדין. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.