רע"א 7393/04

תקציר

מבקש ביקש לבטל פסק בוררות, אך בקשתו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בטענה שהוגשה מעבר למגבלת 45 הימים הקבועה בחוק הבוררות. המבקש ערער על החלטה זו, וטען כי ימי חופשת הפסח לא היו צריכים להיכלל בספירה וכי הבקשה הוגשה במגבלה. החלטת בית המשפט המחוזי התקבלה, שכן בית המשפט לא מצא טעם בטענות המבקש. השופט, בדחותו את בקשת רשות הערעור, הדגיש את ההתערבות השיפוטית המוגבלת בפסקי בוררות ואת הצורך לכבד את תכליתו של מוסד הבוררות. החלטת הערכאה הקודמת נמצאה נכונה, וגם הבקשה נדחתה לגופה. נפסק כי מגבלת הזמן להגשת בקשת ביטול נובעת ישירות מחוק הבוררות ואינה כפופה להארכה, וימי הפגרה אינם דוחים את פרק הזמן. כמו כן, השופט ציין כי ערעורים על פסקי בוררות הם חריגים וכמעט שאינם ניתנים. המבקש חויב לשלם למשיב 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.