ע"א 36560-03-11

תקציר

הערעור מותר. בית המשפט נחה דעתו כי גרסתו של המערער לאירועים אמינה ונתמכת בראיות חיצוניות מספיקות. מקובל כי נכרת חוזה שותפות בין המערערת, גרוס, לבין המשיבה וקנין, וכי גרוס הוצא שלא כדין מהעסק. בית המשפט בחר להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא בשל נסיבות חריגות; בית משפט קמא לא הפיק את מירב התועלת מן הראיות והעדויות שהוצגו. בית המשפט בוחן את הראיות על פי מבחן כפול – פנימי וחיצוני – ובמקרה זה עברו דבריו של גרוס את שני המבחנים. הסכום ששילם גרוס עבור הקמת השותפות, שלא תועד, נאמד בכ-157 אלף שקל. סכום זה הינו סביר בהתחשב בשווי העסק ובהתנהלות הצדדים. לפיכך, חויבו המשיבים לשלם ברוטו 150,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 24.1.2006 ועד למועד התשלום בפועל. סכום זה אינו כולל ריבית, שכן בית המשפט אינו סבור כי גרוס צריך ליהנות מריבית על סכום שבחר להסתיר. כן יישאו המשיבים בהוצאות טרחת עורך דינו של המערער הן בבית משפט קמא והן בערכאת הערעור.