ת"ק 2255/98

תקציר

בית המשפט הכריע בבקשה לבטל פסק דין שניתן שלא בפניו. המבקשים טענו כי לא קיבלו את כתב התביעה, ולכן לא ידעו על התביעה או על מועד הדיון. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי הגישו למבקש את כתב התביעה, וכי המבקש אף פנה אליהם במהלך השנים. בית המשפט הכיר בכך שסמכותו לבטל פסק דין שניתן שלא בפניו נובעת הן מהצדק והן משיקול הדעת. מאחר שהמבקש לא הוכיח כי לא קיבל את כתב התביעה, פסק הדין לא יבוטל בעילה של צדק. לאחר מכן בחן בית המשפט האם יש לבטל את פסק הדין לפי שיקול דעתו של בית המשפט, בהתחשב בנסיבות המקרה, בסיבות לאי הופעתו של המבקש ובסיכויי הצלחתו אם פסק הדין יבוטל. במקרה זה, ההשלכות של מתן פסק הדין בהיעדרו של המבקש הן משמעותיות, ושמירת סנקציה כזו למקרים קיצוניים אינה מידתית בנסיבות אלה. לפיכך הורה בית המשפט על ביטול פסק הדין, בתנאי שהמבקש ישלם למשיב הוצאות בסך 7,000 ₪ בתוך 30 יום. אם ההוצאות לא ישולמו במועד, פסק הדין המקורי יישאר על כנו. בית המשפט גם עיכב את הליכי ההוצאה לפועל עד להכרעה נוספת בנושא.