ערר 1162/19

תקציר

פסק הדין דוחה את הערר על היתר לבנייה נוספת על חלקת אדמה בירושלים. המערערים טענו כי הבנייה המוצעת אינה תואמת את תכנית המתאר של האזור בכל הנוגע לגובה ולביצועי הבנייה. עם זאת, ועדת הערר מצאה כי הבקשה עולה בקנה אחד עם המדיניות התכנונית המתגבשת בשכונה. היא קיבלה את העובדה שגובה הבנייה של חמש קומות, עם קומת גג שישית, מותר על פי המדיניות החדשה. הוועדה נחה דעתה כי ההשפעה הכוללת של הבנייה על הסביבה הייתה חיובית וכי היא השתלבה היטב במבנה הקיים. באשר למחסור במקומות חניה, הסכימה הוועדה עם החלטת הוועדה המקומית לפטור את מבקשי ההיתר מלספק את מלוא מספר המקומות הנדרש, בהתחשב בקרבה לתחבורה ציבורית ובקושי להוסיף מקומות נוספים בתוך שטח המגרש מבלי לפגוע בגינה הקדמית. בפסק הדין הודגש כי יש לבחון כל מקרה לגופו והכיר בחשיבות האיזון בין תועלות ההתחדשות העירונית לבין הפגיעה הפוטנציאלית בפתרונות חניה לקויים. המערערים היו מודאגים גם מהשפעת הבנייה על אור השמש ומהימצאותו של עץ עתיק בחלקה. הוועדה קבעה כי ניתן לשפר את עיצוב הגג כך שיתאים לגגות הקיימים בשכונה וכי יש לשמר את העץ בהנחיית המחלקה להגנת הסביבה. למרות החששות, החליטה ועדת הערר לדחות את הערר, והחליטה לדחות את החלטת הוועדה המקומית, עם תיקונים קלים הנוגעים לשיפור אסתטי ושימור עצים.