ת"פ 44107-05-10

תקציר

הנאשמים, קרובי משפחה המתגוררים באותו הכפר, הורשעו בתקיפת קרוב משפחה אחר, המתלונן, ואשתו, בעקבות סכסוך קודם. התקיפה, שכללה מקלות עץ וגרמה לחבלות הקורבנות, התרחשה בסמוך לביתה של המתלוננת ובנוכחות שתי בנותיהם הקטינות. לשני הנאשמים הרשעות קודמות בעבירות אלימות. במסגרת הסדר טיעון הם הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע, תקיפה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה על העונש, שהושארה לשיקול דעתו של בית המשפט. בהתחשב בחומרת העבירות, הדגישה השופטת את הצורך במענה ענישה משמעותי, במיוחד נוכח השימוש בנשק והתכנון המוקדם. השופט גם הכיר בזכותם של הנאשמים לעונש מקל בגין הודאתם המוקדמת, חרטה אמיתית ואורח החיים הנורמטיבי שניהלו מאז הרשעתם האחרונה. בנוסף, נתנה השופטת משקל ל"נסיבות המיוחדות" של המקרה, שכללו הסכם סולחה אמיתי – הסכם פיוס מסורתי – שהושג בין הנאשמים למתלונן לאחר סכסוך ארוך שנים, לצד ויתור על תלונות אחרות בתוך המשפחות. ההסכם כלל פיצוי כספי משמעותי ששילמו הנאשמים למתלוננת. בהתחשב בנסיבות אלה, גזר השופט על כל אחד מהנאשמים שישה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים (עם תנאים) ושישה חודשי מאסר נוספים על תנאי למשך שלוש שנים. השופט הדגיש כי זכות הערעור על פסק הדין נשמרת הן לתביעה והן לנאשמים, עם מועד אחרון של 45 יום. פסק הדין ניתן בנוכחות המעורבים ומתוארך ל-14.4.11.