ע"פ 7035/06

תקציר

ערעור הוגש על גזר דינו של אדם שהורשע בכמה עבירות של התנהגות אלימה. המערער ושותפו הואשמו בתחילה בהריגת חסר בית אחד ובפציעתם של שניים נוספים, וכן בקשירת קשר לביצוע פשע. במהלך המשפט התעורר ספק לגבי אחריותו של המערער למכה האנושה, שהובילה להסדר טיעון, והמערער הורשע על סמך הודאתו שלו בכתב האישום המתוקן. על פי כתב האישום המתוקן, המערער לא היה אחראי להריגתו של חסר הבית, שהתרחשה לאחר שעזב את המקום. המערער נידון לשמונה שנות מאסר בפועל וחויב לשלם לכל אחת משתי קורבנותיו פיצויים בסך 20,000 ₪. ההגנה העלתה טענות בנוגע להליך המקביל של שותפו, שנידון לתשע שנות מאסר, וטענה כי שגה בית המשפט בכך שהתייחס למערער כשותף להריגה. למרות שחומרת מעשיו של המערער התקבלה, הסכים בית המשפט כי קיימת סטייה מסוימת באיזון העונשים, וקיבל את הערעור, תוך הפחתת העונש לשבע שנות מאסר, החל מיום מעצרו, תוך השארת יתר רכיבי העונש ללא שינוי. השופטים דחו גם את הערעור בעניין חובת הפיצוי לנפגעים וסכומם. השופטת א' גרוניס והשופטת א' חיות הסכימו עם פסק דינה של השופטת י' אלון.