בר"ע 529/04

תקציר

משיב שנפגע תבע את חברת הביטוח המבקשת לקצבת נכות. חברת הביטוח עתרה לדחות את התביעה בנימוק שהיא אסורה על פי חוק, לאחר שהוגשה ארבע וחצי שנים לאחר התאונה של המשיב. המשיב טען כי התביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות, אותה יש לספור מיום קביעת נכותו לצמיתות. בית משפט קמא הסכים עם המשיב והורה לחברת הביטוח לערער. פסקי דין רבים של ערכאות נמוכות יותר חילקו את הפרשנות מתי מתרחש "אירוע ביטוחי" לצורך ביטוח אובדן כושר עבודה. יש הרואים בתאריך התאונה את הטריגר, בעוד אחרים טוענים כי זהו תאריך אישור הנכות. האחרונה היא דעת הרוב, הגורסת כי לא ניתן לצפות באופן סביר כי המבוטח יעלה תביעה לקצבת נכות בטרם נקבעה הנכות. השופט קבע כי "האירוע הביטוחי" לעניין ביטוח אובדן כושר עבודה, כמשמעותו בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, מתרחש בעת התגבשות הנכות ושיעורה נקבע. משכך, תביעת המשיב לא התיישנה, שכן הוגשה יומיים בתוך תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים. הערעור על החלטת בית משפט קמא נדחה, וחברת הביטוח חויבה לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪.