ת"פ 42566-12-22

תקציר

הנאשם הורשע בשוד בנסיבות מחמירות ובהחזקת נשק הקשור לאירוע בו פצע קורבן וגנב את אופניו החשמליים, מסמכים וטלפון. אותו נאשם הורשע גם בגניבת אופניים חשמליים אחרים מקורבן אחר. התביעה טענה לעונש חמור בשל תכנון מוקדם של העבירות, חימוש הנאשם ואחיו בסכין, פגיעותם של הקורבנות ופוטנציאל הפגיעה המשמעותי. הם ביקשו עונש של עד 7 שנות מאסר בנוסף למאסר על תנאי וקנסות. ההגנה טענה לקיצור העונש תוך ציון פגיעה פיזית מינימלית בקורבנות, אירועים קצרים ואקראיים ונסיבות אישיות של הנאשם לרבות התמכרותו בעבר, פציעה חמורה לאחרונה והסדר טיעון של אחיו שהיה מעורב גם הוא באירוע הראשון. השופט קבע כי יש לשקול כל אישום בנפרד. באישום הראשון קבע השופט כי הפגיעה בקורבן חמורה והערכים החברתיים שנפגעו בינוניים עד גבוהים. הם לקחו בחשבון את התכנון, השימוש בסכין והנזק הפיזי והנפשי שנגרם לקורבן. בהתייחס לפסקי דין קודמים במקרים דומים, נקבע כי טווח העונש ההולם הוא מאסר בין 30 ל-60 חודשים, לצד עונשים נוספים. לגבי האישום השני, השופט מצא את הפגיעה פחותה ואת הפגיעה בערכים חברתיים נמוכה, והפנה למערכת תקדימים אחרת כדי לקבוע את טווח הענישה לאישום זה כמאסר של עד מספר חודשים. בהתחשב בהיעדר הודאתו של הנאשם, עברו הפלילי המשמעותי ונסיבות חייו, קבע השופט כי העונשים צריכים להיות בקצה העליון של הטווחים. עוד קבע השופט כי עונשו של הנאשם אינו יכול לשקף את עונשו של אחיו, בהתחשב בדרגות החומרה השונות של פשעיהם, וכי הסדר הטיעון של אחיו מציב אותו בעמדה נוחה יותר בטווח העונש. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 5 שנות מאסר בגין האישום הראשון, ובמקביל 12 חודשי מאסר על תנאי בגין האישום השני. עונשים נוספים כללו מאסר על תנאי, קנס ופיצויים לשני הקורבנות.