תע"א 1987/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעת פיצויים שהגישה תובעת שפוטרה בעודה בהריון. התביעה, שכללה מספר פיצויים כספיים, הופנתה נגד שני נתבעים הקשורים לאו"ם. הנתבעים טענו כי הם נהנים מחסינות מוחלטת מפני הליכים משפטיים המבוססים על סעיפים 104 ו-105 לאמנת האו"ם ולאמנת זכויות היתר והחסינויות של האומות המאוחדות. עם זאת, בית המשפט קבע כי חסינות האו"ם אינה מוחלטת אלא יחסית, והורה לנתבעים לשלם לתובע פיצויים שונים, לרבות דמי הבראה, פדיון חופשות, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פגיעה בזכות השימוע ועוגמת נפש. הסכומים שישולמו ביחד ולחוד על ידי הנתבעים היו 10,071 שקל, 19,200, 36,325 ו-13,208 שקל, לצד 60 אלף שקל כפיצוי בגין עוגמת נפש ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 שקל. פסק הדין דחה את טענת הנתבעים לחסינות מוחלטת, במיוחד נוכח טיב זכויותיו של העובד הנדונות ותקדימים משפטיים קודמים שתמכו בדוקטרינת החסינות המוגבלת במקרים כאלה. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים, והעתק מפסק הדין הופץ להם באופן אלקטרוני.