ת"פ 41135-08-22

תקציר

הנאשמים הורשעו, על סמך הודאתם, בשני סעיפים של תקיפת בן זוגם, סעיף אחד של התפרעות במקום ציבורי, וכן בסעיף אחד של איומים. התקיפות לא גרמו לנזק פיזי אך גרמו לבהלה וחרדה אצל הקורבן. האיומים כללו שימוש בחומר דליק, מה שהוביל את הקורבן לעזוב את ביתו. בית המשפט מצא פגיעה בינונית בערכים חברתיים, וקבע את העונש ההולם בין עבודות שירות ל-12 חודשי מאסר. בהתחשב בהיעדר עבר פלילי של הנאשם, קבלת האחריות והתקדמותם הטיפולית המוצלחת, החליט בית המשפט לחרוג מטווח זה, כפי שביקשה ההגנה, משיקולי שיקום. במקום זאת, גזר בית המשפט על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי, 6 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית בסך 3,000 שקל להימנע מכל עבירות אלימות למשך 3 שנים. גזר דין זה הושפע גם מרצונו של הקורבן, מהתקדמותו הטיפולית של הנאשם ומהסיוע לנפגע בשל מצבו הרפואי. בקשת ההגנה לאי הרשעה נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שההרשעה תעכב את שיקומו של הנאשם, ואופי העבירות אינו מצדיק ויתור על ההרשעה. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בתוך 45 יום בבית המשפט המחוזי.