בג"צ 2423/24

תקציר

פסק הדין של בית המשפט דוחה את העתירה המערערת על החלטת נציב קבילות הציבור לשופטים, בנימוק של היעדר עילה להתערבות. סעיף 24(ג) לחוק מגביל את יכולתו של בית המשפט להתערב בהחלטות נציב תלונות הציבור, אלא אם כן קיימת פסול קיצוני וברור לכאורה, שאינו קיים במקרה זה. העותר טען כי יש לראות בתלונה מאוחרת יותר באותו עניין תקפה, כפי שהיא נתמכת בסעיפים 17 ו-18 לחוק ובטופס הגשת התלונה. עם זאת, בית המשפט ציין כי אף שהנציב אינו מנוע מלדון בתלונות חדשות, יש לו שיקול דעת לדחות תלונות שרק חוזרות על נושאים קודמים ללא ראיות חדשות ומהותיות. התלונה הנוספת נתפסה כערעור על החלטתו המקורית של הנציב ולא היו בה הבדלים מהותיים מהתלונה הראשונית. התלונה, שכללה ניתוח סטטיסטי של פסקי הדין של השופט סולברג, נמצאה בלתי מספקת כדי להצדיק בחינה מחודשת. השימוש שעשה השופט סולברג בשמות פרטיים במהלך ההליכים הובהר כי אין בו כל כוונה לזלזל או להטות, והיבט זה נקבע בעבר כחסר דופי. החלטת הנציב שלא לדון מחדש בתלונה זו הייתה נתונה לשיקול דעתו ולא הראתה אי תקינות קיצונית המחייבת התערבות של בית המשפט. זאת ועוד, יתר טענותיה של העותרת לא הציגו מידע חדש ולא נכללו בגדר ביקורתו של הנציב. למרות מכתב, שמסר כי החלטת הנציב חתומה על ידי מנהל המשרד ולא על ידי הנציב עצמו, בית המשפט לא מצא פגמים פרוצדורליים. סיכומו של דבר, העתירה שנדחתה נעדרה עילה מהותית להתערבות בית המשפט, העולה בקנה אחד עם פסקי דין קודמים, ולא הצדיקה צו להוצאות מאחר שלא התבקשה תשובה. ההחלטה ניתנה ביום 2.4.2024.