ת"א 67112-01-18

תקציר

התיק סובב סביב תובע שתבע גן לאומי לאחר שנפצע במהלך משחק כדורגל. התובע טען כי הפגיעות נבעו מבור בקרקע בו נערך המשחק, ואילו הנתבעים, הגן הלאומי, טענו כי משחק הכדורגל עצמו גרם לפגיעות. השופטת פתחה בקביעת יסודות הרשלנות וקבעה כי הנתבעים אכן חבים חובת זהירות כלפי התובע. לאחר מכן בחן השופט את הראיות שהציגו הצדדים. למרות שהנתבעים הציגו גרסה שונה לאופן התרחשות התאונה, השופט מצא את גרסת התובע, לפיה בור גרם לנפילתו, אמינה יותר. לפיכך, מאחר שהבור לא היווה סיכון טבעי הכרוך במשחק כדורגל, חלה על הנתבעים חובת זהירות קונקרטית, אותה הפרו. לאחר מכן, השופט עבר להעריך את הנזקים. תחילה פירטה השופטת את טענות שני הצדדים בנוגע לנזקי התובע, שכללו בין היתר אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, כאב וסבל, ועזרה מאחרים בעבר ובעתיד. לאחר מכן קבעה השופטת את שכר הבסיס של התובע ואת גובה נכותו, תוך הסתמכות על מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט. לאחר בחינת כל ראש נזק, החליטה השופטת לייחס לתובע 40% אשם תורם בגין נזקיו. לבסוף, סכום הנזק הכולל, שיצא 1,344,000 ₪, הופחת בסכום הגמלאות שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי, בסך 45,000 ₪. בהתחשב באשמת התרומה ובהטבות המוסד, הסכום הסופי שהיה על הנתבעים לשלם לתובע נקבע על 761,400 ₪, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין.