בש"פ 5056/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של תיק משפטי מורכב. זה התחיל בכתב אישום נגד שתי נשים, שהואשמו בפריצה לדירה, תקיפה וגניבה. האירוע המדובר היה אלים והותיר את הקורבן עם חבלות. נגד הנאשמים הוגשו כתבי אישום חמורים והוגשה בקשה להארכת מעצרם. בית משפט השלום בחיפה פסק תחילה לטובת שחרורם של שניהם למעצר בית מלא בשל מצבם הבריאותי, האישי והמשפחתי, וכן בשל היעדר עבר פלילי. עם זאת, מדינת ישראל ערערה על החלטה זו בבית המשפט המחוזי בחיפה, בטענה כי פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר אינו מתייחס במידה מספקת לחומרת העבירות שבוצעו או לסכנה הנשקפת מהנאשמים. בית המשפט המחוזי הסכים וקבע כי יש להשאיר את הנאשמים במעצר עד לקבלת תסקיר בעניינם על ידי שירות המבחן, שיבחן האם קיימת חלופת מעצר ראויה בתוך שלושה שבועות. החלטה זו התקבלה למרות נסיבותיהם החריגות של הנאשמים, ולמרות שמשתתף נוסף בעבירה שוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. המבקש (ככל הנראה אחד הנאשמים) ניסה לערער על פסק דין זה, אך בג"ץ דחה את הבקשה בנימוק של צורך בבדיקה מקיפה יותר של המקרה בשל חומרת העבירות והסכנה לציבור. השופט הדגיש כי אין מדובר במקרה רגיל וכי החלטת הערכאה הנמוכה יותר לשחרר את המבקש ללא תסקיר משירות המבחן אינה ראויה, גם אם התקבלה מתוך כוונה טובה. משכך, נדחתה בקשתם של המבקשים לשחרור עד למשפט, והם יישארו במעצר עד לסיום תסקיר שירות המבחן.