תמ"ש 18390/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישו בני זוג גרושים שחתמו על הסכם גירושין. התביעה נוגעת לטיבן של הזכויות עליהן שותק ההסכם, קרי חלקו של התובע בזכויות הפנסיוניות של הנתבע מעבודתו. התובעת טוענת כי מאחר ומדובר בהסכם חלקי, היא זכאית למחצית מזכויות אלו על פי הדין הישראלי. הנתבע טוען כי מדובר בהסכם כולל המסדיר את כל העניינים ביניהם ולכן אין לתובע כל טענה. בית המשפט מצדד בתובע וקובע כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לוויתור מפורש וחד משמעי על זכויות אלו מצד התובעת, במיוחד לאור העובדה שנסיבות חתימת ההסכם מלמדות כי התובע היה במצב פגיע והנתבע הוא זה שרצה להתגרש. זאת ועוד, ההסכם, נסיבות כריתתו וכוונת הצדדים מצביעים על כך ששניהם התכוונו לחלוקה שווה של הנכסים. לפיכך, התובעת זכאית לחלקה בזכויות הנתבע כפי שהותוו על ידי עורך דין מומחה. עם זאת, השופט פוסק לטובת הנתבעת בשאלת 20,000 הדולר המוזכרים בהסכם, וקובע כי התובעת אינה זכאית לסכום זה בנוסף לחלקה בזכויות, שכן הוא נועד לאזן את חלוקת הנכסים. השופטת קובעת גם חלוקת הטבות נוספות, דוחה את טענות הצדדים בנושאים אלה, ומדגישה כי יש לקזז את חלקו של התובע בזכויות הנתבע מהכספים וההטבות המפורטים בהסכם. כל צד אחראי לשכר טרחתו, ואם הצדדים אינם מצליחים להגיע להבנות, הם יכולים להגיש בקשה להליכי הוצאה לפועל.