ע"א 18/50

תקציר

הערעור בעניין רייספלד נ' ב.צ. שילמבר & ל. ראוק ע"א 18/50, מתייחס לתביעה אזרחית בין שני אדריכלים לבין מרשם לשעבר, רייספלד. האדריכלים דרשו תשלום עבור הכנת תוכניות בנייה, ובית המשפט המחוזי בתל אביב פסק תחילה לטובת האדריכלים ופסק להם סכום של 513,625 ליש"ט. המערער, עו"ד רייספלד, טען כי התביעה אינה חוקית, בהתבסס על עובדות מסוימות שלא צוינו בבית המשפט המחוזי, ולפיהן תכניות הבנייה הוכנו שלא כדין ללא הרישיון הנדרש. עם זאת, בית המשפט שלערעור קבע כי העובדות אינן תומכות בעסקה בלתי חוקית. התכניות שהוכנו על ידי המשיבים חרגו מתכנית קודמת שלגביה ניתן רישיון, אך הצדדים התכוונו להגיש בקשה לרישיון חדש לתכניות החדשות. מאחר שעבודות הבנייה לא התקדמו מעבר לשלב שהותר על פי הרישיון המקורי, ולא בוצע כל מעשה בלתי חוקי, נדחה הערר בנימוקים אלה. שנית, המערערת טענה כי יש לחשב את השכר שדרשו האדריכלים על בסיס בניין בן שתי קומות ולא בניין בן שבע קומות כפי שקבע בית המשפט המחוזי. ערכאת הערעור קבעה, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס על חומר הראיות, ואין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לקבוע עובדות. לבסוף, ביקשה המערערת ניכוי נוסף מהסכום שנפסק לאדריכלים, בגין תשלום שהסכימו לשלם לאדריכל קודם. האדריכלים הסכימו לשאת בעלות זו כדי לזכות בעסקיה של המערערת, אך בית הדין לערעורים קבע כי תשלום זה אינו מותנה בהשלמת פרויקט הבנייה, ולכן אין לנכות את מלוא הסכום. השופטים זוסמן, אגרנט והלוי הסכימו עם פסק דין זה. השופט אגרנט החזיק בדעה שונה לגבי הנקודה האחרונה, אך הסכים שהיא לא תשפיע על התוצאה.