עת"מ 37168-08-23

תקציר

השופט הכריע לטובת העותר, וקבע כי העירייה המשיבה אינה יכולה להמשיך בהליכי גבייה מנהליים בגין חובות שצבר העותר מהשנים 1999-2006. פסק הדין מתבסס על מספר גורמים. ראשית, המשיב לא הביא ראיות משכנעות לכך שנקט בפעולות גבייה אופרטיביות במסגרת המגבלה הנדרשת של שבע שנים לכל שנת מס, והותיר עמימות באשר להתיישנות החובות. שנית, פעולותיה של העירייה עצמה, כגון הנפקת אישורי סילוק חובות בשנת 2008 ללא כל הסתייגות, הביאו את העותר להאמין כי כל החובות סולקו, והם לא עשו כל ניסיון ליידע אותו אחרת. השופט מדגיש את הצורך של הרשויות המינהליות להפעיל את סמכויותיהן המשמעותיות בזהירות ובשקידה, דבר שהמשיב לא עשה במקרה זה. חלוף הזמן הניכר, יחד עם חוסר המודעות הממשי של העותרת וחוסר המעש של העירייה לאורך השנים, משקללים אף הם נגד התרת הליכי הגבייה. יתר על כן, התנהגותו של העותר אינה מעידה על חוסר תום לב או ניסיון להתחמק מתשלום. לבסוף מציינת השופטת כי אמנם האינטרס הציבורי הוא לגבות חובות, אך גם פעולות העירייה צריכות להיות הוגנות ובזמן, מה שלא היה המקרה כאן. אשר על כן, העתירה מתקבלת, והמשיב נדרש לבטל את הליכי הגבייה, תוך שהוא נושא גם בהוצאות העותר בסך 30,000 ₪.