ת"א 26845-10-12

תקציר

התובעת, עורכת דין המתמחה במשפט מוניציפלי, חתמה על הסכם שכירות לשלוש שנים בנכס בבעלות חברה בע"מ. לאחר חילוקי דעות עם הבעלים, התובע לא תפס את הנכס. עם זאת, הבעלים הודיע לעירייה כי התובע מחזיק בנכס וכך נרשם התובע כמחזיק האחראי לתשלום ארנונה. העירייה קיבלה הודעות סותרות על החזקה בנכס מהתובע ומהבעלים. בעוד הבעלים טען כי התובע מחזיק בנכס, האחרון טען כי מעולם לא החזיק בו. העירייה, שלא צריכה להתערב בסכסוך אזרחי, פעלה כדין בכך שרשמה את התובע כמחזיק על סמך הודעת הבעלים. עם זאת, השופט קבע כי העירייה פעלה כלפי התובע באופן בלתי סביר ובלתי הוגן בכך שהמשיכה לחייב אותו והשתמשה בגבייה מנהלית למרות שידעה שהוא מעולם לא החזיק בנכס. החלטת העירייה להטיל שני עיקולים על חשבון הבנק של התובע הייתה בלתי חוקית, שכן היא לא ערכה חקירה סבירה והסתמכה על ההודעות בכתב. העיקולים הביכו את התובע ופגעו בשמו הטוב. עם זאת, התובע נשא גם באחריות מסוימת לכך שלא ערער על ההחלטה. לפיכך החליטה השופטת כי על העירייה לשלם לתובע 20,000 ₪ כפיצוי בגין שני העיקולים בשנת 2012, בצירוף שכר טרחתו, בסך 3,500 ₪.