ת"ק 11371-07-20

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה בגין עלות מזגן, שנרכש באמצעות כרטיס אשראי של אישה בת 86. הכרטיס שימש אדם שאינו הבעלים, והעסקה בוצעה בטלפון. לאחר הרכישה, בעל הכרטיס הכחיש את העסקה וחברת האשראי ביטלה את החיוב והחזירה את העלות, מה שהוביל למחלוקת הנוכחית. השאלה המרכזית הייתה לגבי האחריות לתיאום זהות הרוכש ובעל הכרטיס. התובע, שמכר את המזגן, טען כי חברת האשראי אחראית לאישור העסקה ועליה לפצות אותו על עלות המזגן. עם זאת, השופטת קבעה כי התובע לא נקט אמצעים מספקים לאימות זהות הרוכש, למרות סימני אזהרה רבים שהיו אמורים לעורר את חשדו. אלה כללו את סירובו של הרוכש לספק צילום של כרטיס האשראי או תעודת הזהות, רישום החשבונית תחת שם אחר והעובדה שיעדו הסופי של המזגן אינו בית פרטי. עוד ציינה השופטת כי רשלנות התובע יצרה תקלה חמורה במערכת וכי חברת כרטיסי האשראי אינה חייבת לשלם פעמיים בגין אותה עסקה. לפיכך, התביעה נדחתה. למרות הדחייה, השופטת לא הורתה על הוצאות, בהתחשב בזכותה של התובעת לתבוע את העלות מהצד השלישי שהשתמש בכרטיס במרמה. בנוסף, המסמכים הנוגעים למקרה הועברו למחלק ההונאה במשטרת ישראל להמשך חקירה.