רע"א 3569/04

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין שאישר את חוקיותם של צווי הרחקה שהוצאו נגד המבקשים, שנמצאו פולשים על מקרקעי ציבור. הערכאות הנמוכות יותר קבעו כי הצווים, שהוצאו מכוח חוק מקרקעי ציבור (הרחקת פולשים), הומצאו כדין ונמסרו כדין למבקשים. המבקשים טענו כי הקרקע אינה שייכת למדינה, ולכן הצווים הוצאו שלא כדין. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה טענה זו, ואישר כי יש לראות במקרקעין הנדונים רכוש מדינה וכי המבקשים הפגינו חוסר תום לב בכך שפלשו שוב ושוב למקרקעין לאחר שפונו ממנה. ערעורם של המבקשים לבית המשפט העליון התבסס על טענות משפטיות בדבר זכויות המדינה בקרקע, אשר בית המשפט מצא כי אינן מוצדקות. עוד הדגישו השופטים כי המבקשים לא הציגו כל ראיה לזכויותיהם שלהם בקרקע. בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך 20,000 ₪. פסק הדין מדגיש את חוקיות פעולות המדינה ומחזק את התפיסה כי פלישה על מקרקעי ציבור אינה חוקית, תוך ציון אופיים של שיקול הדעת של הערעורים וחוסר תום הלב של המבקשים.